14 וְכֵן אֲמַר לְהוּ רַבִּי יוֹחָנָן לִבְנֵי רַבִּי חֲלַפְתָּא דְּמִן הוּנָא, הָכִי אָמַר אֲבוּכוֹן: לְעוֹלָם לֹא תֵּצֵא; וְקַרְצִית שֶׁבֶּעָמִיר אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת בְּמֵי חַטָּאת.
16 מֵתִיב רַב דָּנִיאֵל בַּר רַב קַטִּינָא: כׇּל הָעוֹפוֹת פּוֹסְלִין בְּמֵי חַטָּאת, חוּץ מִן הַיּוֹנָה – מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצֶצֶת. וְאִם אִיתָא, נִיתְנֵי: חוּץ מִיּוֹנָה וְקַרְצִית!
